פיתוח בר קיימא – הסטארט-אפים שפועלים לעתיד ירוק יותר

כאשר מדברים על נושאים כמו קיימות ומשבר האקלים, לחלקנו עולה תמונה של פעילים חברתיים, הפגנות וחנויות יד שנייה. אך הנושא הבוער של פיתוח בר קיימא והגנה על הסביבה חצה בשנים האחרונות את הקווים מסוגיה חברתית- פוליטית ומיצב את עצמו כענף מתפתח ומשמעותי גם בעולם היזמות וההייטק.

פיתוח בר קיימא מתבסס על שלושה דברים עיקריים:

הגנה על הסביבה – חיי האדם תלויים במשאבי הטבע עליהם הוא נשען, וללא משאבים אלו כלכלת ורווחת האנושות לא יוכלו להתקיים בצורה תקינה. פיתוח בר-קיימא דוגל בשימוש במשאבי טבע מתחדשים – לדוגמא, אנרגיה סולארית.

הוגנות חברתית – פיתוח בר-קיימא שואף לצדק והוגנות חברתית בו חלוקת המשאבים הסביבתיים והכלכליים בין בני האדם היא הוגנת ומאפשרת לכל אדם רמת חיים נאותה. חברה בת-קיימא רואה את עצמה כחלק מהסביבה ומשתמשת במשאבי הטבע באופן מושכל ויעיל, המגן על הסביבה ועל בריאות ורווחת האנשים התלויים בה.

פיתוח כלכלי – פיתוח בר-קיימא מתבטא במציאת פתרונות לצמיחה כלכלית המספקת פרנסה ומחייה נאותה לכל, עם דגש על שיפור רווחתם של אוכלוסיות מוחלשות, ומונעת את דילול משאבי הטבע, זיהום הסביבה, פגיעה תרבותית וחוסר יציבות חברתית.

ואז האו"ם נכנס לתמונה

ב–2015 נקבעו 17 יעדים כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים בקיצור ה-SDGs, מהווים גישה הוליסטית לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. ההצעה כללה 17 יעדים עם 169 מטרות משנה שכיסו טווח רחב של נושאים בקיימות, כמו מיגור העוני והרעב, שיפור הבריאות והחינוך, הפיכת הערים לבנות קיימא, מאבק נגד שינוי האקלים והגנה על אוקיינוסים ויערות.

אז איך אפשר לפתח יוזמות חדשניות שעוזרות לשמור על העולם שלנו?

בעוד ארגוני הקיימות הגדולים מתמקדים לרב בניסיון להוביל שינוי מדיניות של ממשלות וחברות גדולות כדי לצמצם את הפגיעה התעשייתית וההמונית בסביבה, הסטארט-אפים השונים מתמקדים בבעיות סביבתיות נקודתיות ומפתחים פתרונות חדשניים שעונים על הצורך אותו זיהו.

יזמות ירוקה נעה בין מנעד רחב של ארגונים, בין חברות שמפתחות טכנולוגיות חדשות שפותרות בעיות סביבתיות כמו תחליפים מקיימים לפלסטיק ולבשר מן החי ועד לעמותות וארגונים שמשתמשים בטכנולוגיות קיימות ומנגישים אותן לאוכלוסיות מסוימות כדי ליצור אימפקט חברתי וסביבתי.

ב-2022 ערכה חברת Seagate העולמית את תחרות ״חדשן השנה״ בנושא קיימות ואיכות הסביבה. מתוך עשרות חברות שהגישו מועמדות, הזוכה בתחרות הייתה חברת הסטארט-אפ הישראלית Solutum, שהצליחה לפתח חומר המהווה תחליף מתכלה לפלסטיק. מייסדת החברה, שרון ברק, עבדה בעבר בחברה שמפתחת תוספים לתעשיית הפלסטיק, לאחר שהתוודעה לנזק הסביבתי העצום של התעשייה בה היא עובדת, היא החליטה לעזוב את מקום עבודתה ולמצוא פתרון לבעיית הפלסטיק הדחופה. לאחר מספר שנים של מחקר ופיתוח, הסטארט-אפ שהקימה הצליח ליצור תרכובת ייחודית של חומר זול יחסית שנראה בדיוק כמו פלסטיק אך חזק ממנו, וחשוב מכך- החומר מתכלה לגמרי במגע ממושך עם מים. כיום החברה כבר פועלת עם מגוון חברות מובילות בשוק, כמו קוקה קולה וקולגייט, ומפתחת מוצרים מתכלים המחליפים את אריזות הפלסטיק הסינתטיות.

Homebiogas גם היא חברה ישראלית שעוסקת בפיתוח בר קיימא. החברה פיתחה מערכת לייצור גז בישול על ידי תסיסה של חומרים אורגניים. המערכת פועלת ללא חשמל ומייצרת אש נקייה לבישול ביתי ושאריות הפסולת מהתהליך יכולות לשמש כדשן אורגני לגידול יבולים וירקות. המוצר שפיתחו נותן מענה מעשי גם לקהילות במדינות מתפתחות בהן יש בעיה של חיבור למשאבים כמו חשמל וגז, וגם לחברות מערביות שמעוניינות לצרוך גז באופן אקולוגי ולהפחית בזיהום.

Solutum ו- Homebiogas הן רק שתי דוגמאות מתוך מאות חברות וארגונים ישראליים שפועלים לשפר את העולם של כולם עולם היזמות הירוקה פתוח ליזמים ממגוון תחומים שיכולים להוביל פרויקטים משני מציאות שעוזרים לעולם להתקדם למקום טוב יותר. אנחנו מזמינים את כולכם.ן להצטרף לעשייה המבורכת הזו!

על בסיס מערך שיעור שהוביל אריאל אבירם, סטודנט דוקטורט במחלקה לגיאוגרפיה