אנרגיה ירוקה, יזמות ומה שביניהם

קהילת האנרגיה הירושלמית, שהוקמה במסגרת המרכז לחדשנות ויזמות של האוניברסיטה העברית, היא קהילה צעירה ופעילה (מאוד) במרחב הירושלמי, ששמה למטרה את קידום תחום האנרגיות המתחדשות באוניברסיטה העברית בפרט, ובירושלים בכלל. ישבנו עם ראשי הקהילה לשיחה על יזמות ואנרגיה.

ספרו על הקהילה.

עד לפני שנה, לא פעל אף גוף שריכז או דיבר על תחום האנרגיות המתחדשות בירושלים. שמנו לב ל'וואקום' שנוצר בשיח הציבורי על אנרגיה בכלל. מקימי הקהילה, נדב מנטל ויוסף ואן וויק, חברו ל-IGNITE THE SPARK ו-ENERGYCOM להקמת התא, וכשכל העניין תפס תאוצה עדי רז הצטרף גם כן והתא הפך לבסיס לקהילת האנרגיה שמתקיימת כיום.

קהילת האנרגיה הירושלמית היא בעצם יוזמה של הקמת תא אקדמי-חברתי, שמטרתו להעשיר את תושבי העיר והסטודנטים בה בידע בתחום האנרגיה. היום מנהלים אותה בהתנדבות צוות סטודנטים ממגוון תחומים, בין היתר מהנדסת חשמל ומפיזיקה. הנפשות הפועלות הן עידן בר לב, יונתן שוגרמן, ניצן סעדון, חן שיים, טל עמית ואלישע גור. אנחנו מנהלים אותה בשיתופיות, כל אחד ואחת תורמים איפה שהם מרגישים שהם יכולים לתרום הכי הרבה, וכאשר מדובר בהרמת אירוע כולם נרתמים לעזור.

הגורם המחבר בין כולנו הוא ההבנה שמשבר האקלים הוא בעיה שצריך לדון בה בדחיפות, וכולנו מאמינים בפתרון שיגיע מצריכת אנרגיה יעילה, נקייה, זולה וחכמה. אנו מאמינים שהצעד הראשון לפתרון הוא מודעות, ושם אנחנו כקהילת האנרגיה הירושלמית נכנסים לתמונה.

מהם אירועי הדגל של הקהילה? איך אתם מפיצים רעיונות?

הפעילות של הקהילה כוללת הרצאות חודשיות בנושאים שונים בשם "אנרגיה על הבר", במסגרתם אנשי מקצוע מתחום האנרגיה, חוקרים באקדמיה ואנשי מפתח במשק הישראלי מגיעים להרצות בפני קהל ולענות על שאלות הנוגעות בעיקר לאנרגיה מתחדשת.

בנוסף, הקהילה מקדמת אירועים שונים כמו "יום קריירה" בהשתתפות של חברות טכנולוגיות בתחום ייעול וייצור אנרגיה, ואפילו סיורים למעבדות הנוגעות לתחום האנרגיה המתחדשת, לדוגמא מעבדה שמפתחת פאנלים סולריים מתקדמים. כל זאת לצד מפגשים עם אנשי אקדמיה מתחומי המחקר והפיתוח במטרה לשמוע על האתגרים במשק ועל דרכים לפתרונות. רובנו סטודנטים, ולכן אנו שמים דגש על העולם האקדמי והחדשנות שמגיעה ממנו אחד מאירועי השיא של הקהילה היה MeetUp אקדמיה, בו התארח פאנל של פרופסורים מתחומי מחקר שונים, שנפגשו לספר על האתגרים המולטי-דיסיפלינארים בתחום האנרגיה.

חלק מהאירועים כמו הסיורים במעבדות והMeetUp מיועדים בעיקר לסטודנטים, אך מטרת העל שלנו היא לחזק את הזיקה של תושבי העיר לתחום האנרגיה ככלל. בהרצאות "אנרגיה על הבר" אנחנו שמחים לראות קהל שמורכב מתושבי העיר כולה!

גם כאשר האירועים מתרחשים בקמפוס גבעת רם, לדוגמא יום עיון אקדמיה ותעשיה שהתקיים בשבוע שעבר, אנחנו לגמרי מכוונים לא רק לסטדונטים. האירוע כלל הרצאות של פרופסורים מתחומי המחקר רלוונטים ואנשי מפתח בכירים בתעשייה מהתחום. התרגשנו לראות את כמות האנשים שהגיעו והיה אירוע מרתק ומוצלח.

האירועים שלנו אינם בתשלום והמטרה שלנו היא ליצור הזדמנויות לקהל רחב ככל האפשר להיחשף לאתגרים ולחדשנות בתחום האנרגיה.

האם יצרתם קשרים מיוחדים בתוך ומחוץ לאוניברסיטה במסגרת העבודה של קהילת האנרגיה?

בהחלט. לדוגמה, רקמנו קשר הדוק עם מחלקת הדוברות של משרד האנרגיה. הם פונים אלינו כשהם רוצים לתת במה לדוברים מהמשרד, כמו שרון חצור ורון לייפר, שהגיעו לדבר איתנו על איך בונים את המדיניות ואסטרטגיה הישראלית בתחום. ביום ירושלים הם כתבו עלינו, וכתוצאה מכך תרמו לחשיפה שלנו לקהלים רחבים. בנוסף, עם הקמת התא קיבלנו תמיכה מחברת Energycom שהייתה שותפה מלאה בהובלת יום עיון אקדמיה ותעשיה. למשרד האנרגיה ולנו יש אינטרס משותף שהקהילה תגדל. המשרד פועל בכל הארץ וככל שמוקד העניין בירושלים יתרחב, נוכל ליצור יותר אירועים גדולים בשיתוף פעולה. התחושה היא שהעשייה שלנו חשובה גם לגורמים נוספים, ואנחנו מעריכים מאוד את הגב שהגופים התומכים נותנים לנו.

איך ואיפה שמעתם.ן על מרכז החדשנות והיזמות?

אלו היו הימים הראשונים של הקמת הקהילה, כשהיא עוד הייתה בגדר רעיון בלבד. חיפשנו דרכים להתפתח וניסינו מספר כיוונים שונים. שמענו על תוכנית הקהילות של מרכז החדשנות דרך אירועים שהם הרימו בזמנו. ברגע שהתחברנו למרכז, מצאנו בית חם שנותן לנו תמיכה בכל מה שקשור לפיתוח הקהילה שלנו, עזרה בהפקות, הפצה, ובאופן כללי כלים שעזרו לנו להביא את עולם התוכן שלנו בצורה המיטבית ביותר לחברי הקהילה.

מה כרגע המצב בארץ ובעולם מבחינת אנרגיה מתחדשת? מבחינת הטכנולוגיות הקיימות, עבודות בתחום והפופולריות של הנושא? כיצד אפשר לקדם שימוש ופיתוח אנרגיות מתחדשות פה באוניברסיטה?

כחלק מוועידת פריז בשנת 2015 רוב מדינות העולם, וביניהן ישראל, התחייבו לעבור ל-100% שימוש באנרגיה ירוקה עד שנת 2050. להחלטה זו השלכות עצומות על החיים של כולנו מאחר ונכון להיום, רק קצת יותר מעשירית האנרגיה שנצרכת בישראל בשנה שעברה מגיעה מאנרגיות מתחדשות.

כיום, אין מקור אנרגיה בעולם שהוא הגביע הקדוש. כל מדינה מנהלת תמהיל שונה של מספר מקורות אנרגיה שונים העומדים לרשותה, ולכל אחת יש טכנולוגיות ייצור אנרגיה שמתאימות לה בהתאם לאתגריה הייחודיים. במדינות מעוננות ומועטות בשמש למשל, אין יתרון בהתקנת פאנלים סולארים, ובמדינות בהן מעט רוח אין יכולת מספיקה להפקת אנרגיה מטורבינות רוח. רוב מדינות העולם עדיין בתהליך גיבוש מדיניות אנרגיה או בהטמעת טכנולוגיות חדשות להפקת האנרגיה, אשר תוביל אותן לשנת 2050 עם ודאות ויציבות אנרגטית מצד אחד, ומצד שני כל זאת תוך הפקת אנרגיה ירוקה ומתחדשת.

יש סיבה להיות אופטימיים, ההשקעה בתחום לא קטנה, ובשנים האחרונות המגזר העסקי שמתמחה בפתרונות למשבר האנרגיה העולמי צמח בצורה יוצאת דופן. זה צובר תאוצה, מייצר משרות, ואפשר לראות איך זה נהיה מדובר יותר משנה לשנה, ולאוניברסיטה יש פוטנציאל עצום לעודד פיתוח של אנרגיות מתחדשות. יש באוניברסיטה העברית חוקרים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם, ואם יעודדו חוקרים וסטודנטים להתמקד בתחום, אנחנו מאמינים שהאוניברסיטה העברית יכול להיות מרכז רב תחומי עשיר ואיכותי מאוד.