ממחקר מדעי להשפעה על הכלכלה העולמית

חיים רבינוביץ' (83), הוא גנטיקאי צמחים, פרופסור אמריטוס בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, רקטור האוניברסיטה לשעבר וזוכה פרס רוטשילד. בנוסף, מדובר באיש נעים הליכות, מסביר פנים וצעיר ברוחו. כשהזדמן למשרדי המרכז ליזמות וחדשנות בקמפוס ספרא כחלק מפרויקט פרס ASPER לסטארט-אפ המצטיין של השנה, התפנה בשמחה לשיחה על חייו, על הפרויקטים הנוכחיים שהוא עובד עליהם וכמובן על עגבניות, פיתוח חקלאי ומהפכני שהגיע אליו בשיתוף עם פרופסור נחום קידר ושינה את שוק הירקות והפירות בעולם.

"בחור צעיר עם ארגז של ספרי חקלאות על האוטובוס של ההסתדרות"

חיים רבינוביץ' נולד וגדל כילד תל אביבי חובב צמחים. בשנות ה- 40  הצטרף לתנועת הצופים ועבר כחלק מגרעין לקיבוץ שדה בוקר. בקיבוץ התעורר היצר החקלאי של רבינוביץ', שהתחיל לגדל לבד צמחים. רבינוביץ' מספר:

"אהבתי מאוד לגדל צמחים, ורציתי להבין למה עושים את מה שעושים? לדוגמא, למה מדשנים? פניתי למדריך שלי, אבל הוא לא ידע להגיד לי. אז הלכתי לספריה לשאול ספרים על מדעי החקלאות. בחור צעיר עם ארגז של ספרי חקלאות על אוטובוס של ההסתדרות". 

רבינוביץ' הבין שבקיבוץ לא יוכל להגשים את תשוקתו לצמחים, ופנה למזכיר הקיבוץ בשאיפה לצאת ללימודים. למרות תהליך קשור לוותק, והיותו צעיר יחסית בקיבוץ חיים יצא ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות (הוא היה הראשון והיחיד שביקש לצאת).

לפקולטה הגיע עם רצון להדריך חקלאים בחבל לכיש. בפועל, לאחר התואר הראשון, השתכנע על ידי פרופ' נחום קידר ז"ל (זוכה פרס ישראל לחקלאות, נפטר בשנת 2015) להמשיך לתואר שני, במעבדתו שחקרה עגבניות. משם הדרך לדוקטורט הייתה סלולה – אפילו מלחמת יום הכיפורים אליה גויס כחייל מילואים, לא עצרה את הסחף, כאשר קיבל חופשה של כמה שעות להגנה על התזה.

חיים רבינוביץ' (83), הוא גנטיקאי צמחים, פרופסור אמריטוס בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, רקטור האוניברסיטה לשעבר וזוכה פרס רוטשילד. בנוסף, מדובר באיש נעים הליכות, מסביר פנים וצעיר ברוחו. כשהזדמן למשרדי המרכז ליזמות וחדשנות בקמפוס ספרא כחלק מפרויקט פרס ASPER לסטארט-אפ המצטיין של השנה, התפנה בשמחה לשיחה על חייו, על הפרויקטים הנוכחיים שהוא עובד עליהם וכמובן על עגבניות, פיתוח חקלאי ומהפכני שהגיע אליו בשיתוף עם פרופסור נחום קידר ושינה את שוק הירקות והפירות בעולם.

"בחור צעיר עם ארגז של ספרי חקלאות על האוטובוס של ההסתדרות"

חיים רבינוביץ' נולד וגדל כילד תל אביבי חובב צמחים. בשנות ה- 40  הצטרף לתנועת הצופים ועבר כחלק מגרעין לקיבוץ שדה בוקר. בקיבוץ התעורר היצר החקלאי של רבינוביץ', שהתחיל לגדל לבד צמחים. רבינוביץ' מספר:

"אהבתי מאוד לגדל צמחים, ורציתי להבין למה עושים את מה שעושים? לדוגמא, למה מדשנים? פניתי למדריך שלי, אבל הוא לא ידע להגיד לי. אז הלכתי לספריה לשאול ספרים על מדעי החקלאות. בחור צעיר עם ארגז של ספרי חקלאות על אוטובוס של ההסתדרות". 

רבינוביץ' הבין שבקיבוץ לא יוכל להגשים את תשוקתו לצמחים, ופנה למזכיר הקיבוץ בשאיפה לצאת ללימודים. למרות תהליך קשור לוותק, והיותו צעיר יחסית בקיבוץ חיים יצא ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות (הוא היה הראשון והיחיד שביקש לצאת).

לפקולטה הגיע עם רצון להדריך חקלאים בחבל לכיש. בפועל, לאחר התואר הראשון, השתכנע על ידי פרופ' נחום קידר ז"ל (זוכה פרס ישראל לחקלאות, נפטר בשנת 2015) להמשיך לתואר שני, במעבדתו שחקרה עגבניות. משם הדרך לדוקטורט הייתה סלולה – אפילו מלחמת יום הכיפורים אליה גויס כחייל מילואים, לא עצרה את הסחף, כאשר קיבל חופשה של כמה שעות להגנה על התזה.

"שינינו את תעשיית הירקות בעולם" – סיפור חיי המדף של עגבנייה

סיפורה של עגבניית השרי יותר מורכב ממה חושבים. קודם כל, כפי שחיים דואג להבהיר "לא המצאנו את עגבניית השרי". עגבניות קטנות מתועדות כצמח בר עוד במאה ה – 16 במקסיקו. זני העגבניות הובאו לאירופה על ידי הספרדים ובמאה ה – 19 עברו מוטציה לפרי גדול. הפרי הגדול (העגבנייה "הרגילה"), כבש את העולם והוחזר לאמריקה.

לפני פיתוח עגבניית השרי, האתגר היה אחר. לעגבניות (הרגילות), היו חיי מדף של מספר ימים בודדים, דבר שפגע ביכולת לשווק עגבניות וגרם לאובדן תוצרת בשל ריקבון.

"בשנות ה – 60 החלו לצוץ סיפורים על ניסיון התמודדות עם חיי המדף הקצרים של העגבנייה. בשיתוף עם נחום קידר, שחקר עגבניות ואף פיתח זן מקומי עמיד בשם 'רחובות 13', חקרנו את נושא הארכת חיי המדף. שאפנו לייצר זן של עגבניות אדומות וטעימות, אך עם חיי מדף ארוכים."

ב- 1973, לאחר שנים של הכלאות, בידוד גנים ועבודה כנגד כל הסיכויים ("זרקו אותנו מכל המדרגות, אמרו שזה לא אפשרי"), המשימה הושגה, שיח אחד, באחת מחלקות ההכלאה הניב עגבניות עם מרקם שלא השתנה גם לאחר שבועיים מהקטיף. תגלית זו, בה נרתמו גנים מעכבי הבשלה לכדיי ייצור חקלאי, כלכלי ומניב הייתה בשורה דרמטית בעולם שיווק הירקות והפירות, ובמידה מסוימת משפיעה על הדרך שבה אנו צורכים אותם היום "שינינו את תעשיית הירקות והפירות בעולם", אומר רבינוביץ'.

"הם (הסיטונאים) לא הסכימו לקחת את העגבניות האדומות. הם לא האמינו לנו. אמרנו להם: קחו בחינם, אם תאהבו, אז תחזרו. אחרי שבוע כולם חזרו לקנות מהפלא, עגבניות אדומות שאינן מרקיבות. הייצוא הביא רווח עצום לחקלאים".

אז מה עם עגבניות השרי?

רבינוביץ' מספר על תהליך הפיתוח של עגבניות השרי, הוא כבר מתורגל, בתור סלב בעולם החקלאי, שזהו סיפור הצלחתו:

"בשנות ה- 80 היה מגיע לישראל נתן גולדברג, טכנולוג המזון הראשי של רשת מקס אנד ספנסר הבריטית, לבדוק תוצרת שנרכשה ולחפש חידושים חקלאיים. באותו שלב, עגבניות קטנות היו צמח קטן ולא טעים שצמח בחצרות בתים באנגליה ובספרד. גולדברג הציב אתגר – להפוך את העגבניות האלו לראויות לשיווק"

רבינוביץ' וקידר, שבשלב זה כבר הוכיחו את יכולותיהם לספק תוצרים שנחשבו עד לאותו שלב לבלתי אפשריים, ניגשו לאתגר וענו עליו בהצלחה. בעזרת שילוב של גנים מעכבי הבשלה, הכלאות ושינוי בגישת הקטיף (באשכולות ולא ביחידות) נולדה עגבניית השרי הראשונה.

הדרך שבין מחקר למוצר

כחלק מתהליך המסחרי של שיווק עגבניות שרי, נוצר קשר בין החוקרים רבינוביץ' וקידר לבין חברת "יישום". חברת "יישום" – החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים – הוקמה בשנת 1964 והיא האחראית הבלעדית למסחור הטכנולוגיות והפטנטים שמקורם באוניברסיטה העברית. חברת "יישום" היא מראשונות הTechnology transfer companies שתפקידן לגשר על הפער שבין מחקר למוצר. "יישום" ליוותה את רבינוביץ' וקידר בתהליך המו"מ וההפיכה של המחקר למוצר בפועל. היקף ייצוא זרעי העגבניות שפותחו על ידי רבינוביץ' וקידר מוערך ביותר מ50 מיליון דולר בשנה.

ומה עוד?

לאחר הפיתוחים בתחום העגבניות ששינו את עולם החקלאות, רבינוביץ' לא נח וממשיך לעבוד ולחקור. רבינוביץ' פיתח זנים חדשים של פלפלים, בצלים ושום, העמידים לסביבה משתנה, זנים שתורמים רבות לפיתוח תעשיית הזרעים בישראל – מהמובילות בעולם. בנוסף, רבינוביץ' לוקח חלק בפיתוח פאנלים סולאריים להנחה מעל שטחים חקלאיים, כך שייצור החשמל לא יפגע בגידולים החקלאיים שמתחתיו.

רבינוביץ' מכיר באתגרים של עולם החקלאות של היום, ושם למטרה את 2050 כיעד להתמודדות בו צפויים לחיות בעולם 9-10 מיליארד אנשים, שיש לדאוג לביטחון התזונתי שלהם. כלי עיקרי בתהליך הזה היא ההנדסה הגנטית, שמאפשרת התערבות בגנים של פירות וירקות, על מנת לשנות את הרכבם. רבינוביץ' מפתח בימים אלו תפוחי אדמה, אשר בעזרת שינויים גנטיים עלוותם (כלל העלים המכסים את הצמח) תהיה אכילה, וזמינה כמספוא לבהמות – ובכך תפנה שטחי גידול נוספים, שכיום משמשים לגידול מספוא ותמנע כמויות אדירות של פסולת אורגנית.

רבינוביץ' הוא דוגמא לדרך בה מדע משפיע על הכלכלה העולמית. רבינוביץ' מאמין ומפיץ את המסר החשוב, שהעולם לא יכול להסתדר בלי חקלאות ושם מול עיניו את המטרה להגדיל ערך קלורי עם שמירה על ערך תזונתי בגידולים חקלאיים. בהתאם למטרות אלו, רבינוביץ' תומך נלהב באגרו-טק, חקלאות מדייקת והנדסה גנטית.

פרופ' חיים רבינוביץ' הוא פיינליסט פרס ASPER2023 עם החברה RumaFeed על פיתוח רקמות עלווה אכילות בתפו"א, כחלק מהמאבק לביטחון תזונתי והמשבר הדמוגרפי הצפוי בשנת 2050.