כך הופכים רעיון מחקרי לפתרון סביבתי פורץ דרך – הכירו את הזוכה בפרס אספר 2025  

בערב יום שלישי, ה־22 ביולי, התקיים אירוע הגמר של תחרות פרס ASPER במרכז החדשנות והיזמות – אירוע מרגש שחתם תהליך בן חודשים רבים של תחרות בין מיזמים טכנולוגיים פורצי דרך.

מתוך חמישים סטרטאפים שנרשמו לתחרות, חמישה מיזמים נבחרו להעפיל לגמר על ידי פאנל שיפוט מקצועי:

Airovation Technologies

Harp Diagnostics

Wonder Veggies

DirecTrainSystems

CardioVia

(למידע נוסף על כל אחד מהמיזמים – לחצו כאן)

לאחר הצגת הפיץ' של כל אחת מהחברות, ובסיום התלבטות לא פשוטה, החליטו השופטים לבחור ב־Airovation Technologies כזוכה הגדולה לשנת 2025.

לרגל הזכייה, ישבנו עם מנכ"ל ומייסד החברה, מרט מעיין, לשיחה קצרה על המיזם, על הדרך שעברו – וגם על יזמות בכלל.

איך היית מתאר את המיזם שלכם, Airrovate, לאנשים שמגיעים מחוץ לתחום? מה בעצם אתם עושים?

Airovation Technologies פיתחה תהליך טכנולוגי שמאפשר קיבוע תמידי של פחמן דו-חמצני, תוך שימוש בפסולת מתעשיית הדשן. אנחנו מייצרים שני חומרים מסחריים: חומצה גופרתית – אחד הכימיקלים הנפוצים ביותר בתעשיית הכימיה והפרדת המתכות, וקלציום קרבונט – אבן גיר שיכולה לשמש בתעשיות כמו מלט, בטון, פלסטיק, נייר ועוד.

איזו בעיה אתם מנסים לפתור, ולמה דווקא היא חשובה לך?

אנחנו פותרים קשת של בעיות סביבתיות :

1. צמצום פליטות הפחמן הדו-חמצני בתהליכי ייצור של מימן מבוסס מתאן – מה שמאפשר קידום של מימן נקי וזול.
2. טיפול בבעיה עצומה של פסולת פוספוגבס – תוצר לוואי של תהליך הפקת פוספט. על כל טון של פוספט נוצרים כ־5 טון של גבס פוספטי, שלרוב אינו ידידותי לסביבה. בעולם הצטברו מעל 7 מיליארד טון, ובישראל מצטברים כל שנה כ־3 מיליון טון. כיום יש כבר כ־60 מיליון טון כאלה שהצטברו סביב מישור רותם.
3. אנחנו ממחזרים את הפוספוגבס הזה ליצירת חומצה גופרתית – וכך מצמצמים את התלות ברכישת גופרית מאזורים רחוקים כמו דרום אפריקה, וגם את הצורך בשריפת הגופרית ליצירת החומצה.
4. אנחנו מייצרים קלציום קרבונט בצורה שמונעת חציבה של חומר טבעי נוסף, ובו בזמן מצמצמת את טביעת הרגל הפחמנית של תעשיות כמו בטון, מלט ועוד.

בסופו של דבר, מדובר באימפקט סביבתי גלובלי שנותן מענה למספר תעשיות כבדות.

מתי ואיך נולד הרעיון להקים את Airovation Technologies?

התחלנו את הדרך בשנת 2017 תחת השם SALAMANDRA ZONE. המיקוד הראשוני שלנו היה בפיתוח טכנולוגיה שממירה עשן שריפה לאוויר בר נשימה, כדי לשפר בטיחות במבנים גבוהים. את הפעילות התחלנו עם פרופ’ יואל ששון וד"ר אורי סטוין במכון קאזלי שבקמפוס גבעת רם, ואפילו עבדנו כמה שנים בחצר האחורית של המשק.

הטכנולוגיה באותם ימים הייתה מבוססת על תהליכי מינרליזציה. בהמשך, כשהצלחנו ליישם את המחקר בפועל, זיהינו את הצורך העולמי בטכנולוגיות אקלימיות – וזה הוביל אותנו למקד את הפיתוח בצד התעשייתי. המשכנו לחדד את הפתרון, עד שהגענו להצעת ערך שהיא גם כלכלית וגם מאפשרת מודל עסקי יציב – וזה מה שמשך אלינו שותפים אסטרטגיים מתעשיות שונות.

מה לדעתך מייחד את הפתרון שלכם לעומת פתרונות אחרים שקיימים היום בשוק? 

חלק מהפתרונות בשוק מבוססים על טכנולוגיות מוכרות כמו לכידה אמינית או calcium looping – תהליכים יקרים שדורשים הרבה מאוד אנרגיה. יש גם כאלה שסומכים על כך שטכנולוגיה אחרת תבצע את הלכידה והם מתמקדים רק בשלב ההמרה. יש חברה שמבצעת את כל התהליך – אבל עם תוצרים שונים לחלוטין מאיתנו.

מה שמייחד אותנו הוא השילוב הבא:

• מבחינה טכנולוגית – אנחנו מצליחים ללכוד מעל 95% מהפחמן הדו-חמצני ישירות מהארובה, תוך צריכת אנרגיה נמוכה מאוד. בנוסף, אנחנו ממחזרים את האמוניה בתהליך על ידי פירוק תרמי של אמוניום סולפט.
• אנחנו מטפלים בשתי פסולות סביבתיות מהגדולות בעולם. מדובר בפתרון שיכול לתת מענה לשני מיליארד טון באירופה, מיליארד טון בפלורידה ועוד שני מיליארד טון במרוקו. הפתרון הזה רלוונטי גם לנורווגיה – שם נמצאות עתודות הפוספט הגדולות בעולם.
• אנחנו יוצרים שרשרת ערך סינרגטית בין תעשיות – מימן, דשנים, מתכות, חומרי בנייה – ויכולים לקדם הקמה של אזורי תעשייה חדשים שהם גם סביבתיים וגם כלכליים.

אנחנו במרכז מנסים להנגיש יזמות גם לסטודנטים בתחילת הדרך. מהצד, ברור שהקמת מיזמים היא לא תחום פשוט, בעיקר בהתחלה. מה היו הקשיים המרכזיים שלך בתחילת הדרך ואיזה כלים עזרו לך בהתמודדות איתם? מה גרם לך להישאר מחויב לרעיון גם כשזה לא היה פשוט?

דרכו של יזם דורשת כמה כלים הכרחיים: 

• דמיון – לדעת לתאר לעצמך את המציאות שאתה רוצה ליצור.
• להיות עם אמונה ותחושת מסוגלות – אתה יוצא לדרך, במשך רוב הזמן, באי ודאות.
• להבין שהמציאות לפעמים תטפח על פניך ותפיל אותך ארצה, והתוכניות לא ייצאו לפועל כפי שחשבת. מה שחשוב הוא איך אתה מתאושש, מתרומם, מתחזק, קובע מסלול חדש ומרים איתך את הצוות.
• לבנות צוות שמשלים זה את זה – יש חשיבות קריטית לאדם שמוביל, אבל לרוב הוא צריך איזון של אנשים בצד הטכני, המדעי והפיננסי.
• זאת תהיה עצה שקל להגיד אבל קשה ליישם לפעמים – לרוב, כשאנחנו מפתחים טכנולוגיה ומושקעים בה, אנחנו בסופו של דבר מתאהבים בה, קצת כמו בילדים שלנו. המצב הזה יכול להיות מסוכן ולהקשות עלינו לחשוב באופן עסקי ונכון. חשוב לזכור לקחת מדי פעם צעד אחורה, להסתכל על שרשרת הערך ולהבין איך אנחנו מתאימים את עצמנו למציאות המשתנה.
• אורך רוח – בעיקר למי שמכוון לעבר דיפטק . בדרך, יהיו לא מעט אתגרים של רגולציה , גיאופוליטיקה, מצבי שוק וזמינות כסף שתמיד יידרש מעבר לתכנון.

מה התחושות אצלכם לאחר הזכייה בפרס? איך היית מגדיר את המשמעות של הזכייה עבורכם?

התחושות של הצוות שלי אחרי הזכייה כמובן טובות מאוד, הפרסום מעלה את הגאווה ותחושת השייכות ומתדלק את הצד האמוציונלי. אחרי שנים של מאמץ ודחיפה במעלה ההר, זכינו להכרה של קרן ASPER והאוניברסיטה. אנחנו מאמינים כי החשיפה והבחירה של הקרן תאפשר הרחבת המעורבים בפעילות בארץ ומחוצה לה.

אם היית יכול לתת עצה אחת לסטודנט או סטודנטית שחושבים על רעיון ורוצים לבדוק אם יש לו פוטנציאל – מה היית אומר להם?

קשה לתת עצה אחת שמתאימה לכולם, אבל אולי זו: תעשו משהו עם משמעות. משהו שכשתסתכלו בבוקר במראה – תרגישו טוב לגביו. יהיו ספקנים – תמיד יש – אבל אל תתייאשו. אתם צריכים לחיות את המיזם, לא רק לעבוד בו. האתגרים האמיתיים לא חסרים – אבל חסרים אנשים שייקחו על עצמם להוביל ולפתור אותם.המציאות הלא פשוטה של השנתיים האחרונות מחשלת את כולנו – ואני מאמין שהיא תוביל לצמיחה ולפריצה.

מה היית רוצה שסטודנטים שיקראו את הראיון הזה יבינו על יזמות – במיוחד כאלה שחוששים להתחיל?

לא לפחד לטעות. אתם תטעו – אבל תלמדו, תקומו, ותמשיכו הלאה. בתרבות שלנו יש מקום לטעויות – וזה חלק מובנה מהתהליך היזמי. חשוב לזכור שזו הדרך ללמוד ולגדול.

ולסיום – מה החלום הגדול שלך עבור Airrovate? איפה אתה רואה אתכם בעוד 5 שנים?

בעוד 5 שנים אנחנו ניקח חלק בהקמת אזורי תעשיה סביבתיים וכלכליים בישראל, קוריאה, הודו, וייטנאם ואירופה, ונהיה במוכנות להרחבת הפעילות לצפון אמריקה. אנחנו רוצים להעמיק את שיתופי הפעולה עם חוקרים נוספים, מתוך הבנה שקליימט־טק הוא לא פתרון אחד שמתאים לכולם, אלא ארגז כלים טכנולוגי־עסקי שיכול להגדיל את האימפקט הסביבתי־כלכלי. זו הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו מתקדמים.

הראיון עם מרט מעיין מראה לנו כיצד חדשנות טכנולוגית יכולה להוות כוח מניע לשינוי חברתי וסביבתי עמוק. דרך שילוב בין חזון, התמדה וחשיבה מערכתית, Airovation Technologies מציגה מודל מעורר השראה ליזמות עם משמעות – כזו שלא רק פותרת בעיות, אלא גם מציבה סטנדרט חדש לעתיד נקי, חכם ואחראי יותר.

מרגישים שגם לכם.ן יש את היכולת להוביל את המיזם הבא שיעשה שינוי בעולם?

הצטרפו לתוכניות החדשנות והיזמות של המרכז – והתחילו את הצעד הראשון במסע היזמי שלכם.

אפשר להתחיל כבר בתכנית הקרובה שלנו, Boostcamp – המיזם הוא אני >> לפרטים והרשמה