נרתיקי פינוקים ללקוחות שטסים במחלקות עסקים אינן דבר חדש אבל השימוש גם במארז הזה כדרך לפרסם מותג היא דווקא כן. חברת Away המייצרת מזוודות יצאה בקמפיין עם חברת יונייטד איירליינס – אחת מחברות התעופה האמריקאיות הגדולות ביותר. הקמפיין כלל גרסה קטנה של המזוודה שלהם כמארז שהכיל את כל הפינוקים לטסי מחלקות העסקים. שיתוף הפעולה הזו הוא win-win- חברת יונייטד חוסכת את עלות המארז ובתמורה נותנת החסות מפרסמת את המזוודות שלה באופן שממחיש ללקוחות את עיקר הערך שלה- מזוודה עמידה לטיסות שלהם. אחד האתגרים המרכזיים של חברות הוא להמחיש את הערך שלהן ואת יתרונות השימוש בהן ללקוחות גם טרם קניית המוצר- הפתרון שמצאה חברת Away הוא דוגמא נפלאה לאיך לעשות זאת נכון.

לילך קיפניס ז״ל נולדה בקיבוץ בארי וכמו שאר תושבי האזור לא יכלה להתעלם מרעשי הפיצוצים וההתראות שתקפו את העוטף. הטראומה ניצבה בלב עיסוקה המקצועי של לילך. היא הבחינה תמיד בכאב שסביבה, וחיפשה דרכים יצירתיות שיוכלו לעזור לכל אדם למצוא בתוכו כוחות ושלווה, מתוך אמונה עמוקה שניתן לטפל במצבים המורכבים האלה. את הספר שירת הטריגר כתבה לילך כדי לתת לילדים שחיו באזור כלי חוויתי ונגיש להתמודד עם ה״צלילים המבהילים״. לילך נרצחה במתקפה הנוראית ב7/10 וכדי להמשיך ולהרחיב את ההשפעה של לילך על העולם, משפחתה הוציאה מחדש את הספר על מנת לעזור לעוד ילדים המתמודדים עם טראומות המלחמה. טיפול והתמודדות עם טראומה פנים רבות לה והספר של לילך הוא דרך יצירתית וחדשנית לעשות זאת ולהרחיב את סל הכלים ומעגלי הטיפול גם עבור ילדים והורים שאינם בהכרח היו זוכים לטיפול אחרת.

חברת גרופר נוסדה עם המשימה להוביל לשינויים מהפכניים באורח החיים בישראל ובעולם, על בסיס צריכה בריאה. החזון הזה הוא שהוביל אותם להמצאת סדרת מוצרים שהם גם בריאים וגם טעימים ונותנים מקום לפירות ולחומרים טבעיים. הגזוז למשל מגיע מתהליך פרמנטציה טבעית וכך הם יכולים לתת חוויה של פינוק לכל אחד, בלי לשלם את המחיר הכבד של כימיקלים וחומרים שונים של טעם וריח. גרופר מאמינים שצריכה בריאה צריכה להיות מהנה ומספקת וזה החזון שמנחה אותם ביצירת המוצרים שלהם. זיהוי של טרנד הבריאות (הפחתת סוכר, צמצום שימוש בחומרים מעובדים) ויצירת מוצרים שנותנים מענה לצורך הזה הוא דוגמא נפלאה להתאמת מוצר לשוק (product market fit)

בשנת 2022 חברת שטראוס שהם הבעלים של עלית הודיעה על recall גורף של כל מוצרי השוקולד שלהם מחשש לסלמונלה. החברה ספגה הפסדים עצומים של מאות מליונים ובמשך שנה מוצרי השוקולד של עלית לא נצפו על המדפים, זה גם היה נזק עצום למותג שבמשך שנים נחשב לשחקן המרכזי בשוק. לקראת ההשקה המחודשת של המוצרים, עלית זיהו הזדמנות להשתמש בהומור עצמי כדי דווקא לצמוח מחדש על בסיס הייחודיות והשמות של המוצרים שלהם. הם פתחו בקמפיין שנון שהפך כל חטיף לקצת יותר משעשע!

מה לדעתכם מקור ההכנסה המרכזי של סטארבקס? האם זה הקפה שלהם המוכר בכל העולם? אז זהו, שלא. בנובמבר של 2001 סטארבקס השיקו לראשונה את "כרטיסי המתנה" הנטענים, שהפכו במהרה למתנת חג נפוצה ומכרו כמעט 200,000 כרטיסים בשבוע המכירות הראשון שלהם. בתוך 8 חודשים, הם ראו הפעלה של כ-4 מיליון כרטיסים. החברה מכרה כרטיסי מתנה לא נטענים לראשונה ב 1994, ולדבריהם הכרטיסים עזרו להפיץ את הבשורה אודות סטארבקס כשהיה להם רק כ-4,700 סניפים בתחילת המאה. בשנת 2020 הייתה הערכה של 12.6 מיליארד דולר בכרטיסי המתנה שלהם. במידה רבה, סטארבאקס היום היא גם בנק ולא רק רשת מפורסמת של בתי קפה- היא מחזיקה הרבה מאד כסף של אנשים אצלה בחשבון ועלינו להיות מודעים לכך. המהלך של סטארבקס הוא דוגמא נפלאה לחדשנות במודל העסקי וממחיש את הפוטנציאל העצום של צמיחה דרך גיוון במקורות ההכנסה. סטארבקס לא שינתה את המוצרים שלה ועדיין הצליחה ליצר צמיחה עצומה בהכנסות.

כיום כולנו שומעים מוזיקה דרך הטלפון, אבל פעם כשלא היו טלפונים, היה קשה לשמוע מוזיקה בכל מקום. נגן המוזיקה החדשני של אפל פרץ לשוק בשנת 2001. אמנם היו נגני מוזיקה מסוגים שונים באותה תקופה, אבל היו להם הרבה בעיות כמו גודל לא נוח, זיכרון מועט שמגביל את מספר השירים, וחלקם פשוט לא נראו כל כך טוב. האייפוד בא לתת מענה על כל אלה ומעבר. הם שינו את האופן בו אנשים מקשיבים למוזיקה, איפשרו התחברות לחשבון I-tunes מה שפתח את הזמינות לכמעט אין סוף שירים ויצרו סטדנרט חדש של מה נחשב מגניב. עם השנים יצאו עוד סוגים, בגדלים שונים, עם פיצ׳רים שונים המתאימים למשתמשים שונים. בשנת 2022, אחרי 21 שנים, הודיעה אפל שהיא מפסיקה לייצר אייפודים אבל זה למעשה היה הבסיס להכנסת הפיצ'רים של צריכת מוזיקה לתוך הטלפונים החכמים שלנו ויצירת apple music. המוצר הזה וגם דעיכתו הוא דוגמא לחדשנות בחוויה– איך אנחנו צורכים מוזיקה, מה חשוב לנו והנוחות והגמישות שהפתרון הזה איפשר תוך הגברת ערך ללקוחות

בכל בית יש פלסטרים, חלקם לבנים, חלקם שקופים וחלקם ב״צבע עור״. אבל מה זה בעצם צבע עור? במשך המון זמן צבע עור היה רק גוון אחד- צבע עור ״לבן". חברת בנדאייד, הבינה שבשביל שפלסטר ב״צבע עור״ יענה על המטרה שלו (להשתלב כמה שיותר טוב בעור של מי שמשתמש בו) היא צריכה לתת מגוון יותר רחב של ״צבעי עור״. כך הם יצאו בקמפיין מיוחד הכולל 5 גוונים של צבע עור, כך שהם יכסו טווח הרבה יותר רחב של צרכנים. המוצרים הללו הושקו תחת המסר- embrace the beauty of diverse skin ובכך גם סימנו לצרכנים שלהם על כך שהם חברה שדוגלת בשוויון והם רואים את הצרכנים שלהם. זה נראה לחלקנו אולי צעד קטן אבל עבור אנשים שהרגישו שהם לא מיוצגים ב"צבע העור" של כולם, זהו שינוי גדול וצעד בדרך להרגיש שווים. חדשנות אינה נובעת רק ממניעים כלכליים אלא לעיתים רבות כדי לקדם ערכים, להוביל שינוי חברתי או פשוט להפוך את העולם לטוב ומכיל יותר.

חברות תמיד מחפשות איך להגדיל את קהל היעד שלהם, וזו הייתה המטרה העיקרית של השילוב בין סאלי הנסון ורחוב סומסום. סאלי הנסון זו חברת קוסמטיקה ותיקה שבין היתר מייצרת לק, סטי ציפורניים ועוד. הם רצו לפנות לקהל צעיר יותר שפחות מכיר את המותג ולכן פנו לרחוב סומסום. בעזרת שיתוף הפעולה הזה הם יצרו סט ציפורניים להדבקה שאפשר לשים לבד בבית. שיתופי פעולה בין חברות חזקות, כל אחת בתחומה כדי לייצר ערך עבור 2 החברות וחיזוק המותג של שתיהן באמצעות כך זו דרך נהדרת להמשיך ולהצמיח את החברה וגם להישאר רלוונטיים. שיתופי פעולה ועבודת צוות הם אחד מהעקרונות הבולטים בעולמות החדשנות והיזמות ומאפשרים ליהנות ממגוון יכולות, ידע, כלים וחוזקות שיש לאנשים/חברות שונים/ות.

ספנסר סילבר, מדען שעבד בחברת M3 הידועה בדבקים שלהם, גילה במעבדה דבק מיוחד שנדבק באופן עדין למשטחים שלא משאיר אחריו שאריות. באותה תקופה הם פעלו במעבדה על מנת לייצר דבק חזק ועמיד – זאת אומרת בדיוק ההפך ממה שהוא המציא. שנתיים אחר כך, ארט פריי, מדען אחר בM3 נתקל בבעיה: לקראת החזרות עם המקהלה שלו הוא היה מסמן לו על מה הם הולכים להתאמן, אבל ביום החזרה תמיד כל הפתקים היו נופלים. ביחד הם הפכו את המוצר הכושל של ספנסר סילבר לסימניה דביקה שפתרה לפריי את הבעיה- וכך נולד ה sticky note שהפך למוצר שניתן למצוא בכל משרד ובית. כשלון מפואר או הצלחה מסחררת? גם וגם. היכולת ללמוד מהכשלון ולצמוח ממנו הוא אחד מהעקרונות הבולטים ביזמות וחדשנות ואף מטעימים זאת בעקביות בתכניות שלנו.

לפעמים החדשנות לא מגיעה במוצר עצמו, אלא במודל העסקי עצמו. רובנו אוהבים לשתות קפה, ועם השנים חברות הקפה ניסו למצוא דרכים שונות כדי לשפר את חווית הקפה בבית. קפסולות הקפה הן דוגמה נהדרת למודל עסקי הנקרא מודל סכיני הגילוח. הצרכן נדרש לקנות מכשיר אחד עיקרי, במקרה הזה מכונת הקפה, אותו הוא רוכש יחסית בזול. אז איך החברה מייצרת רווחים? דרך התלות במוצרים ה"נלווים"- במקרה הזה- קפסולות. כך החברות מוודאות שיש להם צרכנים נאמנים שממשיכים לייצר הכנסה קבועה לחברה.

קודאק הייתה חברה מובילה בשוק המצלמות עד כניסתן של מצלמות דיגיטליות ומצלמות בפלאפונים. החברה לא השכילה לזהות את מגמת הצילום הדיגיטלי שהתשלטה על שוק הצילום ולא התאימה את עצמה לשינויים אלו. זה הוביל בסופו של דבר לכך שפשטה רגל בשנת 2012. לעומתה, פוג'י שהייתה חברה מובילה בשוק המצלמות באותה תקופה (לצידה של קודאק), ביצעה שינויים והתאמות לטרנדים הללו ופנתה לשוק חדש עבור החברה בתחומי הבריאות, טכנולוגיה רפואית. כיום, קיים גיוון במוצרים שהחברה מציעה ובקהל הלקוחות ופוג'י היא עדיין פעילה מאד בעולם. פוג׳יפילם נשארו גם קצת בתחום הצילום עם מצלמות הפולורואיד הצבעוניות והמפורסמת שלהם שהפכו להיות טרנדיות מאוד וכמעט משמשות כאביזר אופנתי! אוריינטציית עתיד וניתוח השוק כולל זיהוי מגמות בו הם כישורים קריטיים לחברות אך גם לנו כבודדים והם מה שהופכים חברות, מיזמים ואנשים לעמידים יותר לשינויים המהירים שהעולם שלנו מתמודד איתם.

לפעמים יש לנו נטייה לחשוב שיזמות זה עולם ששמור לצעירים, למי שיש עוד עשרות שנים לקריירה שלו, אבל הרלנד סנדרס לא היה מסכים איתכם. את המסעדה kfc הראשונה שלו הוא פתח בשנת 1952 כשהוא בן 62 ולאחר שפשט רגל פעמיים! הגדילה של הרשת המשיכה אל תוך שנות ה-60 וה-70, ותוך כדי סנדרס הפך להיות הפנים של הרשת. סנדרס הוא ההוכחה שרעיונות טובים יכולים להגיע בכל גיל ושאין פרופיל אחד ליזם– כולנו יכולים לעשות זאת, בכל שלב בחיים!

לפני מספר שנים מקדונלדס החליטו להגדיל את מכירות המילקשייק. בהתחלה הם ניסו לשפר את הטעם, המרקם והמבחר אבל זה לא הוביל לשינוי. לכן הם שלחו חוקרים לחנויות עצמם שיאספו מידע על מי רוכש את המילקשייק. באיזה שעה ביום, האם התיישבו במסעדה או הלכו ישר לרכב. כך הם גילו שיותר מ-60% מהמילקשייקים הנמכרים ביום נמכרו לפני השעה 8:30 ושלרוב מי שקנה אותו היה לבד וישר הלך לרכב אחרי שקיבל את המוצר. אחרי שיחות עם מספר מהצרכנים הם גילו שאנשים קונים את המילקשייק בדרך לעבודה, כארוחת בוקר משביעה, לא מלכלכת וכי זה מאפשר להם משהו להתעסק בו בזמן הנסיעה הארוכה שלהם. למעשה, המוצר אפילו לא דרש כמעט התאמות אלא בעיקר שינוי אסטרטגיה שיווקית (למשל- פרסומות בשלטים לצד הכביש במקום בחנויות עצמן, כדי לגרום לנהגים לעצור) מקדונלדס חוותה עליה גדולה מאד במכירות המילקשייקים שלה. הבנת הלקוחות והתפקיד שהמוצר/שירות שלנו ממלא עבור הלקוחות שלנו מאפשר זיהוי מדויק יותר של הערך שהוא מספק, של מי התחרות, של מה התמחור יכול להיות, איך לשפר את החוויה ומהי האסטרטגיה השיווקית הנכונה וכל זה דרך תצפית

האם ידעתם ש PEZ האהוב עליכם לא התחיל בתור הממתק הפירותי שאנחנו אוהבים ומכירים? קהל היעד הראשוני היה מעשנים שרוצים לרענן את הבל הפה שלהם. בהתאמה, המוצר עוצב עבור גברים בעיקר, ממתכת מצופה זהב, הסוכריות היו בטעם מנטה חזק והם עיצבו מחסנית ששחררה סוכריה אחת כל פעם על מנת לעזור לאנשים לשמור על ההגיינה. בשנת 1952 החברה ניסתה להתרחב לשוק האמריקאי אבל הקהל לא אהב את טעם המנטה החזק. לעומת זאת, הם החלו לראות התעניינות במוצר מצד ילדים ולכן התחילו לייצר את הממתק בטעמים שונים, הפכו את המחסניות לפלסטיק צבעוני וכך ממוצר למניעת עישון הפך PEZ לסוכריה כיפית וחמודה לילדים שם נמצא השוק העיקרי שלהם היום. זוהי דוגמא נהדרת לגמישות וסתגלתנות הנדרשת בארגז הכלים היזמי של כל אחד/ת מאיתנו. היכולת להתאים את עצמנו לצרכים ולשינויים בעולם ולהציג את הערך שלנו באופן שיהיה לו ביקוש (בין אם במוצר שלנו או בתהליך של חיפוש עבודה וכל מה שביניהם)

קריולה היא אחת מחברות היצירה המוכרות ביותר בקרב הורים וילדים. אמנות היא דרך לילדים להביא את עצמם, וכאשר הם מציירים את עצמם או משפחתם הם צריכים את הצבעים המתאימים. קריולה הבינה את הפער שהיה לה בקשת הצבעים שהציעה ולכן לא רק שבסוף שנות ה-90 ביטלה את גוון "צבע גוף" המסורתי שלה אלא שלפני כמה שנים, בעקבות תהליך ארוך של מחקר הם השיקו את סקרת "colors of the wrold" שמכילה 24 גוונים ומכסה מעל 99% מצבעי העור שקייים בעולם. במהלך הזה היה לא רק שיקול כלכלי (בפרויקט המחקר הושקעו מליונים) אלא בעיקר אמירה ברורה של שוויון וגיוון- לכל ילד מגיע לצייר את עצמו ומשפחתו בצבעי העור שלהם. המניעים לחדשנות ויזמות יכולים להיות מגוונים, וממש לא רק כלכליים ויכולים לייצר שינוי מהותי בעולם.

כשאלינה מורס הייתה בת 7, היא הלכה עם אבא שלה לבנק. הבנקאית הציעה לה סוכריה על מקל אבל אלינה למדה מההורים שלה שסוכר זה ממש גרוע לשיניים. היא שאלה את אבא שלה ״למה אנחנו לא יכולים לייצר סוכריה שטובה לשיניים שלנו?״ ושם נולד הרעיון של זוליפופ! בפרויקט משותף, אלינה ואבא שלה התחילו לנסות לייצר סוכריה ללא סוכר, טבעונית ועשויה רק מחומרים טבעיים. כך הם לקחו בעיה והפכו אותה לפיתרון. כשהייתה בת 11 הם הופיעה ב״כרישים״ וכך הצליחו להגיע אפילו ליותר לקוחות. היום יש להם ליין שלם של מוצרים טעימים הקשורים בבריאות הפה. אלינה היא דוגמא לכך שאין גיל או פרופיל לאנשים שעוסקים בחדשנות ויזמות- כל עוד זיהיתי צורך שבוער בך לטפל בו ולתת לו מענה, אתה בכיוון הנכון.

בשנים האחרונות אנחנו רואים כל מיני טרנדים ברשתות, ובעיקר בטיקטוק, תופסים תאוצה וגורמים להמון אנשים לקנות משהו אחד ואז באותה תאוצה נעלמים ועוברים לטרנד הבא. ישנן חברות שמנסות שהמוצרים שלהן יהפכו לטרנד ובכך להחיות אותו מחדש. כך קרה לרולאפס- אחרי סרטון ויראלי שמישהו לקח רולאפ, מילא אותו בגלידה, הקפיא ואכל הביקוש קפץ לשמיים. המחירים במכולות שולשו ורובעו, ואפילו נהיה שוק שחור! ילדים ובני נוער עשו הכל והיו מוכנים להוציא הרבה כסף על מנת להשיג חבילה של רולאפס. המוצר עצמו לא השתנה בכלל, אבל הטרנד נתן לו חיים חדשים. זוהי דוגמא נהדרת ל-disuption שהעולם שלנו חווה- אימוץ מהיר ומיצוי מהיר של חדשנות, של טכנולוגיות ושל טרנדים. מצד אחד זו הזדמנות נפלאה אך מצד שני- זה דורש כל הזמן לוודא שאנחנו מצליחים להשאר עדכניים ורלוונטיים. איך לעשות זאת נכון? איך לא להתעייף בדרך? ארגז הכלים יזמי נותן מענה לשאלות הללו בדיוק

במקור, הבצק המשעשע הזה שימש לניקוי פיח מטפטים בבתים בהם היה אח מפייח, אך עם הופעת טפטים העשויים ויניל הניתנים לניקוי בקלות, איבד המוצר את נחיצותו. קרובת משפחה של ממציא הבצק, שהיא מורה בביה”ס יסודי, חילקה לתלמידיה את הבצק לשם שעשוע. לאור ההתלהבות של הילדים הוצאו חומרי הניקיון בבצק והוחלפו בצבעים. השאר כמובן היסטוריה, והיום בכל חנות צעצועים ניתן לקנות את הבצק.המושג של PIVOT– שינוי אסטרטגי שנועד לוודא שהמוצר/השירות שאני מציע עונה על צורך אמיתי עבור לקוחות. הדוגמא של play-doh ממחישה, שגם כשצורך אחד כבר לא קיים, אפשר וכדאי לוודא אם אותו מוצר יכול לתת מענה לצורך אחר ולהשאר רלוונטיים.

דניאל ואליה טבעונים כבר הרבה שנים אבל לא הצליחו למצוא שוקולד ״חלב״. הם התחילו לעשות ניסויים במטבח הביתי ולייצר שוקולד ״חלב״ טבעוני. אחרי שנתיים של ניסויים ביתיים הם הצליחו לייצר מתכון של שוקולד קרמי וטעים ללא רכיבים מהחי (ובדרך גם הפכו לזוג!). באותם שנים תנועת הטבעונות התחזקה מאוד בישראל, וכך הם נכנסנו לשוק בדיוק בזמן הנכון. עם קמפיין הדסטראט מהמצליחים בהיסטוריה הם גייסו 206 אלף שח (כמעט 700% מהיעד שהוצב!) ובעזרת תמיכה של צרכנים טבעונים המשיכו להגדיל ולפתח את העסק. היום ניתן למצוא את השוקולד הזה במגוון טעמים בכל סופר כמעט. ואתם – כבר טעמתם? שוקולד פנדה הוא דוגמא נפלאה לעוצמה שיש לזיהוי הזדמנויות שהוא כישור מפתח בארגז הכלים היזמי. החיבור של זיהוי הזדמנויות לחקר שוק איכותי מייצר פוטנציאל לבניית מיזמים ו/גם להצלחה בחיים

ידעתם שקראנץ׳ פיסטוק בכלל לא היה רעיון של נסטלה? אוהד ראוך הוא איש קופירייטינג וקרייאטיב שבמקרה גם ממש אוהב כל דבר בטעם פיסטוק. אוהד חשב על רעיון: קראנץ׳, הארטיק אבל בטעם פיסטוק ויצר בפוטושופ אריזה כזו ופרסם בעמוד הפייסבוק ״רעבים ברעבך״. אנשים בקבוצה חשבו שהמוצר אמיתי והלכו לחפש אותו במכולות וכמובן שלא מצאו. נסטלה ראתה את הביקוש המטורף לפיסטוק והחליטה להביא את הרעיון של ראוך לחיים. לחדשנות יש המון מקורות השראה וחיפוש רעיונות חדשים יכול להגיע מהמון מקורות.