חברת Polyfos 3-d – על המעבר ממחקר למוצר

ישבנו לשיחה צפופה עם הצוות המנהל של חברת Polyfos 3-d על חדשנות במדע, הקשר היזמי, גיוס כספים, אתגרים וסל הכלים היזמי – ויצאנו מרותקים ומוכנים לצלול לעולם הדפסות תלת מימד ופולימרים.

אז מי הם חברי הצוות המוביל של Polyfos?

נציג את עצמנו. אנחנו עמרי רולף מנכ"ל Polyfos, מהנדס חומרים (BA) ובעל תואר שני בכימיה מהאוניברסיטה העברית, קרן רגב, סמנכ"לית הטכנולוגיות, מהנדסת חמרים (BA) ובעלת תואר שני בכימיה ממכון וייצמן ואמיר ורש, סמנכ"ל שיווק ופתוח עסקי, LLB מהאוניברסיטה העברית.

עכשיו כשאנחנו מכירים את הנפשות הפועלות, נשמח לשמוע קצת על החברה. איך החברה נוסדה? ובאילו תחומים היא מתעסקת?

החברה נוסדה לפני כשנתיים על ידי עמרי רולף, כיום מנכ"ל החברה, ואז סטודנט לתואר שני בכימיה, במעבדה של פרופ' שלמה מגדסי. עמרי התמקד בפיתוח חומרים מתקדמים להדפסת פולימרים בתלת מימד, ובמהלך המחקר שלו נחשף למאמר של פרופסור בוידסטון, אז חוקר באוניברסיטת מדינת וושינגטון בארה"ב, שתיאר כיצד בחשיפה לשני אורכי גל שונים, ניתן לבנות חלקים משני חומרים שונים המתמצקים כתוצאה מחשיפה לאורכי גל שונים. השיטה להדפסה בתלת מימד המבוססת על מיצוק פוטופולימרים, מסתמנת כמתאימה ביותר לאימוץ כשיטת ייצור דיגיטלית – בקנה מידה תעשייתי.

הצורך בייצור תעשייתי דיגיטלי התעורר בשנים האחרונות, כשתעשיות הייצור השונות גילו שהייצור המסורתי אינו מתאים עוד לצרכים המתפתחים בעשור השלישי של המאה ה 21; התבניות יקרות ולכן מכתיבות זמן ארוך עד להשגת מוצר מסחרי, אינן כלכליות לכמויות קטנות ומחייבות ייצור באתרים מרכזיים – דבר שמחייבהובלות ארוכות, מאמצים ומשאבים לוגיסטים רבים.

למרות האילוצים שבייצור המסורתי, התעשיות השונות עדיין מאמצות הדפסת תלת מימד רק במקרים מיוחדים, מאחר וכיום, בהדפסת תלת מימד יש צורך בגימור ידני (פירוק מבני התמיכה המאפשרים את ההדפסה). מאחר והן מבני התמיכה והן המוצר המודפס עשויים מחומר אחד, הפירוק יכול להיעשות רק בעבודה ידנית. על ידי הדפסה בשני חומרים, שאחד עמיד והשני מסיס, ניתן להסיר את מבני התמיכה באופן אוטומטי על ידי שטיפה במים – ובכך להסיר את המחסום לאימוץ נרחב של הדפסה בתלת מימד!

החברה פנתה אל חברת המיסחור של אוניברסיטת מדינת וושינגטון וקיבלה רישיון בלעדי שאינו מוגבל בזמן לשימוש בפטנט. בהמשך הגישה החברה בקשה לרישום פטנט נוסף, אשר מתבסס על הפטנט ברשיון, אך מרחיב אותו באופן ממוקד להדפסת החומרים (חומר עמיד למוצר וחומר מסיס למבני התמיכה) יחד.

איך היה תהליך גיוס הכספים? מאיפה הגיע ההון הנוכחי, וכיצד הצלחתם לגייס אותו?

בתהליך הגיוס נפגשנו עם עשרות גופי השקעה: קרנות הון סיכון, איינג'לים (משקיע פרטי, המעניק מימון ראשוני בתמורה לאחוזים והשתתפות ברווחים) ומשקיעים אסטרטגיים מהארץ ומחו"ל. רובם ככולם הכירו בחדשנות ובמקוריות של הרעיון הטכנולוגי, אך בחרו שלא להשקיע עד לקבלת הוכחת התכנות מתקדמת (POC).

מצאתם את עצמכם בבעיה.

כן. מצד אחד, לא ניתן לגייס כסף ללא פיתוח הוכחת היתכנות, אך מצד שני ללא השקעה מינימלית קשה מאד לפתח הוכחת היתכנות. לא התייאשנו, ואז קיבלנו פניה מחממת i4Valley, שמשקיעה בחברות בשיתוף עם רשות החדשנות, ומתמקדת בטכנולוגיות לתעשיה 4.0 (תעשייה חכמה ומודרנית), שהדפסה בתלת ממד היא חלק ממנה. רשות החדשנות והחממות קיימות על מנת לממן חברות בשלב זהה לשלנו – הכנה להשקעה לכשתהיה הוכחת היתכנות מתקדמת.

מה האתגרים העקריים שעמדתם מולם בתהליך בניית החברה?

עד כה התמודדנו עם שני אתגרים עיקריים: הגדרת היישום המשמעותי ביותר לטכנולוגיה (killer app), והגדרת מודל עסקי שיאפשר לחברה הגעה מהירה לשוק, כשהמשאבים מוגבלים מאד ותוך מיקוד בחזקות של החברה.

האם ההתמקדות (במוצר) השתנתה במהלך התהליך?

כפי שתיארנו, היישום הבולט שהצלחנו לזהות צורך משמעותי עבורו, הוא שימוש בטכנולוגיה על מנת לאפשר אוטומטיזציה מלאה של תהליך הייצור ממודל ממוחשב ועד למוצר הסופי. באשר למודל העסקי, בעוד שבתחילה חשבנו שנייצר חמרים ומדפסות, לאחר זיקוק היכולות, היתרונות והאילוצים שלנו החלטנו להתמקד, לפחות בתחילה, בייצור החמרים ושיתוף פעולה עם יצרני מדפסות קיימים אשר יתאימו את המכונות שלהם לשימוש בחומרים שלנו.

כיצד תכנית OPEN תרמה למקום שאתם נמצאים בו כיום?

עמרי (מנכ"ל החברה) הוא זה שהשתתף בתכנית Open מטעם החברה. כמי שקודם לכן לא נחשף לעולם היזמות, עמרי למד במסגרת התכנית מושגים בסיסיים בתחום היזמות, תהליכים, ומה נדרש ממנו כיזם. התכנית עזרה לעמרי להפוך מיזם פוטנציאלי ליזם בפועל, שיודע מה עליו לעשות וכיצד יוכל לקדם את הפרויקט שלו. ההשתתפות בתכנית עזרה לפתח קשרים ראשונים עם גורמים שונים ובכללם משקיעים פוטנציאלים. לא פחות חשוב, מתוך השתתפותו בתכנית, עמרי למד כיצד להתחיל לספר את הסיפור שבבסיסשל המיזם, סיפור שלאחר מכן התפתח, התעבה והתגבש (ובודאי ימשיך להתפתח עם הזמן).

מה תאמרו ליזם או יזמית צעירים שרוצים להתחיל את דרכם היזמית?

ליזמ.ית צעיר.ה בתחילת דרכו.ה חשוב מאד להשתתף בתכניות כמו Open, על מנת להתחיל להבין, ואולי גם לדבר את השפה היזמית. בנוסף, מומלץ מאד לצרף יזמים נוספים (נראה לנו ששלושה זה אידאלי) בעלי יכולות שונות זה מזה על מנת לצרף יחד כישורים רבים ככל שניתן.

מבחינת המוצר, כדאי ליצור סיפור ראשוני שמצביע על הבנה של הבעיה, הצבעה על פתרון, ובמיוחד להדגיש את היכולת של צוות היזמים לגרום לפתרון להתממש. יזם או יזמית מתחילים, בייחוד בימים אלו בהם מרחב ההשקעות מצטמצם, חייב להבין שהוא יקבל כמות נכבדה של "לא", עד שיקבל "כן" ראשון. "כן" אחד מספיק כדי להתחיל. נחישות ודבקות במטרה, גם כשנראה שלא יצא מזה שום דבר הם תנאים הכרחיים. הניסיון שלנו מראה שדברים מתחילים להתקדם, רק אם לפחות חלק מהיזמים מקדישים את כל משאביהם למיזם. תשתתפו בכנסים, תכירו אנשים, תשמעו ותשמיעו. בסוף, זה מגיע.