לא סנדק ההייטק, לא שומר סוד, רק איש צנוע שאוהב לקרוא ולהשקיע בסטארט-אפים מצליחים

בערב יום שני בתחילת אפריל, בשיא תקופת המבחנים, אם הייתם בוחרים להקשיב לשלטים המפוזרים ברחבי ספריית הרמן שבבניין מספר 10 בגבעת רם ולעלות בדיוק 43 מדרגות ל-ASPER-HUJI Innovate, מרכז היזמות והחדשנות של האוניברסיטה העברית שנמצא בקומה השנייה, השאלה הראשונה שכנראה הייתם שואלים הייתה 'איזה סלב הגיע לאוניברסיטה ולמה לא אמרו לי כלום?!'

אז מי הסלב?

הסלב (שאינו מסכים כמעט עם אף כותרת שמדביקים לו, ובטח לא עם זאת) הוא האחד והיחיד ד"ר יוסי ורדי. ורדי הוא מהאבות המייסדים של הסטארט-אפ ניישן. איך הוא הגיע למעמד הזה? הוא הקים את חברת טכ"מ, מראשונות החברות הטכנולוגיות בישראל, בשנת 1969, היה המנכ"ל הצעיר ביותר של משרד ממשלתי בגיל 27, ניהל את המכירה של חברת ICQ שהקים בנו אריק בסכום שיא של 407 מיליון דולר, השקיע בעשרות סטארט-אפים שעשו אקזיט, ייעץ למייסד גוגל סרגיי ברין על המודל העסקי הנכון לגוגל ובעיקר הוא איש נעים, חכם וברור שלשמוע אותו מדבר זו זכות. אז אתם ממשיכים לשאול למה ההתרגשות, או שכבר הבנתם?

"יוסי ורדי הוא אדם שיודע להזיז הרים, אבל יותר חשוב יודע להזיז אנשים"

בערך בשעה 18:00 התמקמנו בכיסאות, על מנת להקשיב לשיחה בין שני אנשים שראו דבר או שניים בהייטק הישראלי והעולמי. מצד אחד, ד"ר יוסי ורדי ומהצד השני מנכ"ל ASPER-HUJI Innovate, ד"ר אמנון דקל, שהוא חלק מהקבוצה המצומצמת של יזמים ויזמיות בהם ורדי השקיע, אי אז סביב שנת 2008, לפני שהמשבר הכלכלי בארה"ב לקח איתו את ההשקעה. ורדי אפילו לא זוכר את ההשקעה, כנראה שככה זה שהשקעת בכמעט 100 סטארט-אפים בקריירה של עשרות שנים.

כשורדי מדבר על הקשר שלו עם היזמים בהם הוא משקיע, הוא מספר שבמעמד ההשקעה הוא נותן למייסדים את הטלפון שלו, ומורה עליהם להתקשר אליו באחד משלושה מקרים:

1. אם החברה נכשלה, על מנת שיוכל להתקשר לבנק ולרשום הפסד.

2. אם החברה הצליחה, והם רוצים לשלוח לו את חלקו ברווחים.

3. ביום ההולדת שלו.

כנראה שאחרי כל כך הרבה שנים בתחום, לומדים דבר או שניים על היכולת של משקיע להשפיע על ההצלחה של חברה. לפי מילותיו: "אני לא צריך את הכאב ראש הזה עליי".

לנסוע לקצה המדינה כדיי לפגוש פרה

לאחר לימודיו בטכניון והקמת חברת טכ"מ, ורדי מונה בשנת 1970 למנכ"ל משרד הפיתוח בעודו בן 27 בלבד. ורדי מספר על תקופה של 12 שנים בשירות הציבורי עם אור מיוחד בעיניים:

"כשאני מסתכל ממרומי גילי אני יכול להגיד שהתקופה בחיים שבאמת הרגשתי משמעות זו דווקא 12 שנה בשירות הציבורי. לא סיפרתי את זה אף פעם – הייתי הולך לישון והייתי חושב לעצמי איזו זכות יש לי שהגורל הטיל עליי להתעסק בהקמה של המקום הזה."

במהלך השיחה, ורדי נזכר בחלקו בהקמה של המדינה. הוא מרבה לציין דמויות מפתח כמו פנחס ספיר, שהיה מכנס את המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים ואף את השרים ואומר:

"'חבר'ה ברמת יוחנן יש פרה שנתנה 16,000 ליטר חלב בשנה שעברה, ביום רביעי ניסע לראות את הפרה.' היינו נכנסים כעשרים איש בארבע מכוניות ונוסעים לכל מיני חורים בארץ לשבת עם קיבוצניקים ולנסות להבין מה היתרון של כל אחד. הוא היה מנסה לשכנע אותם ללמד את החקלאים האחרים את הסודות שמספקים להם יתרונות וככה לקדם את החקלאות בארץ".

ורדי מדבר על הפעולות שעשו לקידום המדינה הצעירה כ"ניסים". הוא מספר על ההגעה לעבודה מתשוקה ומרצון לבדוק את היכולות של המדינה "כמו ילד שעובר ליד תקרה נמוכה ומנסה לקפוץ ולגעת בה". ורדי מדבר על תשוקה לפתרון בעיות – הצורך והתשוקה הם אלו שפתרו, לדוגמא, את משבר הדיור בשנות ה-70, והם אלו שהניעו את התעשיות הצבאיות בישראל וגם בנו את ההייטק:

"בהתחלה לא היה מים, אז הקימו את מקורות ורתמו את משאבי הטבע. אחר כך לא היה אוכל אז פיתחו את החקלאות. גמרנו עם האוכל, ואז היה צריך לפתח טכנולוגיה אז הוקמו תעשיות הטקסטיל. אחד הניסים שעשינו, בפרספקטיבה, ידענו לקחת בעיות קיומיות ולפצח אותן."

בתוך מסלול הזיכרונות שורדי עובר במהלך השיחה, אי אפשר להתעלם מהסנטימנט הרב שהוא מרגיש למדינה הזו, שבידיו עזר לבנות, ומספר פעמים מתנצל על סנטימנטליות.

"בנינו פה את אחד הדברים המדהימים ביותר שהציוויליזציה בנתה אי פעם. לא היה כזה מצב של נדידה של אנשים רדופים, חסרי כל שעברו ממקום אחד למקום אחר. כשהייתי ילד היו סיסמאות של הפרחת השממה. נעשו כאן דברים מפליאים, והיום אנחנו לא נותנים לעצמנו דין וחשבון. ממקום של אזרח מודאג אני חושב שיש צורך לעשות תיקון גדול (לא פוליטי)."

איך לבחור כיוון?

לקראת סוף השיחה, עולה מהקהל השאלה מה לדעתו הכיוון שיזמים ויזמיות צעירים צריכים לפנות אליו כדיי ליצור סטארט-אפים מקוריים וחדשניים. לזה ורדי עונה, שהתחום הנכון הוא איפה שהתשוקה. כפי שהייתה תשוקה בעבר לבניית המדינה. אין תחום מובהק שהוא התחום ה"נכון" (לדוגמא AI). התחום תלוי בנטייה אישית וביכולת של היזם.ת. ד"ר אמנון דקל מוסיף:

"אנחנו נמצאים במרכז היזמות והחדשנות, נמצאים עם יזם ומשקיע. אם אנחנו מסתכלים על מה זו יזמות מצליחה מנקודת המבט שלנו – זו יזמות שהיא אתית – להשאיר את העולם עם פחות נזק, לתקן ואם גם לעשות המון כסף במקביל אז מעולה. יש המון מקום לתהליכים כאלו, ואם יזמים טובים יזהו שאחת הבעיות שלנו היא X לדוגמא, פייק ניוז אז צריך לנסות למצוא לזה פתרונות. יש סיכוי טוב שנראה בשנים הקרובות חברה מצליחה שתקום מההריסות ותייצר משהו שהוא יותר טוב."

ארבע התכונות ליזם.ת מצליח.ה

במהלך השיחה, ורדי חלק עם הקהל את התכונות החשובות בעיניו ליזם.ת, שיספקו לו סיבה טובה להשקיע. ורדי כבר מזמן משקיע באנשים ולא ברעיונות:

״כשהתחלתי להשקיע חשבתי שרעיונות הם אוברייטד, אחרי שהשקעתי כמה פעמים הבנתי שרעיונות לא שווים כלום, הכול תלוי בביצוע. אם אני מוצא בן אדם מוכשר אני אומר לו שאני משקיע אצלו, והרעיון כבר יגיע״.

התכונות שורדי מציין הן:

כישרון

"כישרון זה מוצר שנמצא במחסור, ברכת אלוהים לא ברור איך מקבלים אותו"

להט ותשוקה

"אנשים עם להט יעשו דברים שבשביל כסף לא היו עושים. מדינת ישראל בורכה באנשים עם להט."

עבודת צוות

"מי רוצה להתעסק עם אנשים לא נעימים? עבודת צוות נותנת לך מכפיל כוח."

סקרנות ומיינד רדינס

"אם אתה בונה ידע יש לך יותר אפשרויות להבין מה טמון בתופעות שנשמעות שגרתיות למישהו אחר – לזה קוראים מיינד רדינס. וורן באפט שקורא ספרים 5-6 שעות ביום מכל התחומים. אתה אף פעם לא יודע מהיכן יבוא עזרך. צריך להעשיר באופן קבוע את בסיס הידע שלך. אנשים שמבורכים בסקרנות שואבים את הכול. מישהו סקרן יהיה לו יותר מזל- כשמגיעה האלה פורטונה (אלת המזל) והיא דופקת לך בדלת, אז יותר טוב שלא תהיה בשירותים"

סוף דבר

לבסוף, כמו כל דבר טוב, גם האירוע הזה נגמר. זכינו לפגוש אדם שהוא חלק משמעותי מבניית מדינת ישראל בכלל והתעשייה הטכנולוגית בפרט. בשם המרכז, אנחנו מודים לד"ר יוסי ורדי שהגיע לחלוק איתנו מחוכמתו!

ואם משהו מהמידע הזה מעניין אתכם.ן (וקראתם.ן עד לכאן) אנחנו ממליצים להצטרף לרשימת התפוצה שלנו, לעקוב אחרינו ברשתות ולהיות חלק מתרבות יזמית וחדשנית בירושלים – כי כפי שאומר ד"ר יוסי ורדי: "העבודה עוד לא נגמרה, היא בקושי היא התחילה".